מישהו להאמין איתו
על אזור האמונה של אייגן וה- O של ביון המאוחר
"כולנו מתים בילדות", אומר מייקל אייגן, פסיכואנליטיקאי, מיסטיקן וסופר "ומאז אנחנו נושאים איתנו עצמי מת, או עצמי מת באופן חלקי, או בית קברות שלם של עצמיים מתים". (מתוך ראיון אשר פורסם לראשונה במגזין חיים אחרים, ירחון אלטרנטיבי לרפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית, גיליון ספטמבר-אוקטובר).
מייקל אייגן אחד הפסיכואנליטיקאים הבולטים והפוריים בפסיכואנליזה בת זמננו. ניתן לראות את מכלול כתביו של אייגן כחיפוש מתמשך ומתפתח אחר חוויית החופש של האדם, המתהווה מתוך תנועה בין מגוון החוויות הנוצרות בתוכו, במגעו עם זולתו ובהתמסרותו מלאת השחרור והאימה להשפעתם הבלתי פוסקת של החיים עצמם.
בקורס זה נתחיל להתוודע לגל החדש שהולך ומתרקם במרחב הפסיכואנליטי, והמתייחס למרחב שנמצא מעבר לתוך-אישי ואף מעבר לזה הבין-אישי. המדובר הוא במרחב המכונה על-אישי (טראנס-פרסונאלי).
מבוא ללאקאן
שרשרת המסמנים הלאקניאנית ואי-היכולת לבחור
כתביו של לאקאן מוגשים לקורא במתכונת ייחודית, השונה מזו האוניברסיטאית. הלמידה תדרוש מאמץ שונה שייפתח מקום לחשיבה, להתלבטות ולדיון. העיון המשותף מתאים לכך במיוחד.
לקראת כל מפגש נקרא קטעים מתוך פרקים נבחרים של כתביו. בתוך כך נתרכז בסוגיית "האיווי ופירושו" מתוך הסמינר ה- VI של לאקאן, "האיווי ופירושו". הלומדים ישתתפו באופן פעיל ביצירת השיח ובתרגומו לפרקטיקה הקלינית, תוך התייחסות לסוגיות מפתח המעסיקות הן את המטופל והן את המטפל, הן את התיאורטיקן והן את הקלינאי, כל אחד מהם מזווית ראייתו ואחריותו הוא.
הכמיהה אל -
סופיות, אל-סופיות ופסיכואנליזה
בבסיס נסיונות הגדרת המטפיזיקה של האנוש - אותו צביון המכונה לחילופין רוח, נפש, פסיכה, תודעה, ועוד (spirit, psyche, consciousness), וביתר שאת ביסוד תקוות פענוח והַנסָחה של תורת אישיות - מושתתת התשוקה. הגדרת אופייה מהווה נקודת שיגור מבחינה בין ההצעות השונות. התשוקה, הלא היא התנועה והכמיהה אל –, ממשיכה לעבור על פני רצף השנים והדורות גלגולי שורש וכיוון. בהתאמה, מוגדרת היא בכל פעם מחדש, על פני מנעד רחב של ניסוחי שיח וכתב. סיכום תולדותיה של הפילוסופיה - כמו גם של תולדתה הדחוסה יותר הפסיכולוגיה - הריהו תמצות סיפורי רצון האנוש על שלל גלגוליו.
כך, מתוך האזור האקזיסטנציאליסטי ננסה להעפיל עוד צעד אחד בלבד אמנם, אך צעד קריטי. במסגרת המפגשים של קורס זה נכיר אפשרות חדשה לאינטגרציה של אסכולות טיפוליות שעד עתה נחשבו מתחרות. נציע תיאוריית - על, במסגרתה נראה כיצד התנועה בין הסופיות לבין האל-סופיות מהווה גרעין ממנו ניתן לרקום ולשזור ענפים ושכבות לאין ספור של האנושי.
במסגרת העיון המוצע להלן, נבקש להרהר עוד אודות התשוקה. נמשיך ישירות מהיכן שהסתיימה הפסקה האחרונה. ואולם, סתירה מזמנת תהיה אודות עקרון רחב יותר וממילא, יש להניח, ראשוני יותר. שורש מקורי שכזה עשוי לאפשר ארגון מחודש של הצדדים תחת מסגרת או חסות מיישבים. נבקש אם-כן להעפיל אל מקום שנמצא מעבר, מעבר לצדדי הסתירה. נתור אחר מקום שורשי יותר, על פיו עשויות לפתע להתראות הפאות השונות – כרב-גוניותו של עניין אחד.
בנוסף לערך האינטגרטיבי נמצא את התיאוריה מאפשרת הבנה חדשה ומתוכה תגובה חדשה לתכנים שמביא המטופל ולאלו שמתעוררים בתוכנו אל מולם.