fbpx

בין משמעת למשמעות

כולנו גדלים בתוך מערכת חינוכית כזו או אחרת. תמיד יש מישהו שיודע. יודע היסטוריה, יודע לשון, יודע מתמטיקה ויודע איך צריך להתנהג. לא תמיד נסכים איתו אך הוא תמיד נמצא שם. הוא היודע.
שינוי הפרדיגמה שאנו מתרגלים כחלק ממערך החשיבה הטיפולי-דינאמי נשמע פשוט אבל הינו קשה ליישום. המטופל מגיע עם ציפיה – אליה הוא רגיל – שהמטפל ידע. ידע מה הבעיה שלו, מה המקורות שלה וכמובן גם איך לפתור אותה. המטפל עצמו עלול להתפתות לחשוב שהוא יודע.

מעבר מעמדה חינוכית לעמדה טיפולית – כיצד?

הבנו שהיכולת לטפל, מתחילה בעצם ההבנה שאנו רואים את מציאות דרך העיניים שלנו בלבד – ואנחנו לא יודעים מה האחרים חווים ככלל, וכלפינו בפרט. טענו שאם נפתח עצמנו לחווייתו של האחר, אפשר שנמצא עצמנו מאד מופתעים.

בואו ננסה לחשוב על אותם הדברים מנקודת מבט נוספת באמצעות מושגים שכולנו מכירים:
משמעת ומשמעות – שני מונחים שמצלצלים דומה, אך הינם שונים בתכלית. האחד שייך למערכת החינוכית – משמעת, והאחר שייך לזו הטיפולית – משמעות. להלן ננסה לסמן קווי מתאר ראשוניים למעבר בין העמדות.
משמעת – מתבססת על גבולות חיצוניים ופיקוח הבאים מן החוץ.
משמעות – מתבססת על גבולות פנימיים, חוויה ורצון אישי.

אך כיצד ניתן לעשות זאת? כיצד נעבור מעמדה המקנה משמעת לעמדה המאתרת משמעות?

​נצייר שלושה שלבים במעבר מעמדה חינוכית (1+2) לטיפולית (3):

  1. התבוננות פנימה על עצמי – מה אני מרגיש על עצמי? מה הוא רצוני? פחדיי? משאלותיי? (מעין חשבון נפש פנימי).
  2. התבוננות מבחוץ על האחר – מה אני חושב עליו? איך לדעתי נכון שהוא יתפקד? (מעין שופט חיצוני).
  3. התבוננות פנימה על עצמי, מתוך נקודת המבט של האחר – מה הייתי מרגיש עכשיו לו הייתי הוא? מה היו פחדיי? ומה משאלותיי? (מהו חשבון נפש שהייתי עושה על עצמי לו הייתי הוא).

העמדה המשמעתית נוטה לנקוט בקוטב המציאות החיצונית ותביעותיה ולהתמקם בעמדה חינוכית. לעומתה, בעמדה המשמעותית אנו מנסים להיות קשובים לחוויה הסובייקטיבית ולנקודת המבט של מי שמולנו, ולהתמקם בעמדה טיפולית.

האם נצליח לנוע בין שתי העמדות?

 

 

ד"ר צמח אסיף, פסיכולוג קליני

מנהל אקדמי של תמורות בית-הספר
לפסיכותרפיה דינמית

מעוניינים לשמוע על תוכניות הלימוד שלנו? השאירו פרטים או התקשרו