תחום הפסיכותרפיה הדינמית בארץ הינו תחום הנלמד כלימודי תעודה מתקדמים לבעלי מקצועות טיפוליים כגון: פסיכולוגים קליניים, עו"סים קליניים, פסיכיאטרים ומטפלים באומנויות בעלי תואר ראשון ושני. הפסיכותרפיה בישראל אינה מאוגדת בחוק ולמעשה כבר ארבעים שנה מנסים להסדיר את חוק הפסיכותרפיה על מנת למנוע פריצות בתחום.

מי ראוי להיות פסיכותרפיסט?

​מתוך הרצאה שניתנה במליאת הסיום של כנס ישראל הראשון לפסיכותרפיה, "המטפל הטוב?! הטיפול הנכון?!" שנערך ביוני 2012 באוניברסיטת חיפה, אמר פרופסור עמנואל ברמן: "השקפתי בנושא 'מי ראוי להיות פסיכותרפיסט' נשענת על השקפתו של פרויד בנושא 'מי ראוי להיות אנליטיקאי', כפי שביטא אותה במאמרו מ-1926 הקרוי בעברית 'לשאלת האנליזה בידי מי שאינם רופאים'. מאמר זה נכתב אחרי שהרשויות בוינה תבעו לדין את אחד מתלמידיו, תיאודור רייך, בטענה שהוא מתחזה העוסק בטיפול פסיכואנליטי על אף שאינו רופא. פרויד היה עד הגנה ועמדתו במשפט ובמאמר הייתה ברורה: מה שגורלי הוא ההכשרה הפסיכואנליטית הספציפית, המקצוע הקודם שלו אינו גורלי. ולמרות שרבים מהאנליטיקאים, כולל פרויד עצמו, הם רופאים פסיכיאטרים, אין הצדקה להפוך רקע זה לתנאי הכרחי. יתר על כן, לדעת פרויד, לרקע רפואי יש יתרונות וחסרונות כאחד בכל הנוגע לסוגיה זו.

עמדה זו של פרויד היא שאפשרה למלאני קליין שלא היה לה מקצוע קודם, להפוך לאנליטיקאית. אנה פרויד הייתה במקצועה גננת. אוטו רנק, יד ימינו של פרויד, במשך שנים היה חוקר ספרות, אריק אריקסון עסק בחינוך. ומבין האנליטיקאים בני זמננו אזכיר רק את חוקרי הספרות כריסטופר בולאס וג'וליה קריסטבה, את הסוציולוגית ג'סיקה בנג'מין ואת הפילוסוף צ'רלס הנלי שמשמש כרגע נשיא החברה הפסיכואנליטית הבינלאומית.

פרופ' לואיס ארון הוא דמות מרכזית בפסיכולוגיה ההתייחסותית, ראש תכנית הפוסט דוקטורט לפסיכותרפיה ופסיכואנליזה באוניברסיטת ניו-יורק. יחד עם קרן סטאר, תלמידה בתכנית הפוסט דוקטורט הם התבססו על מכתבו של פרויד מ-1918 אל אוסקר פפיסטר, בו כתב על הצורך בטיפול נפשי שיוכל לסייע גם למי שאינם בעלי אמצעים ולכן קרא לעודד הקמת קליניקות של טיפול ללא תשלום לשם נתינת פסיכותרפיה לאנשים. המסר העיקרי העולה מדבריהם של ארון וסטאר הוא שלפסיכותרפיה צורות רבות של יישום והמטרה הינה לאפשר "פסיכותרפיה לאנשים".