דמותה של אסתר במגילה פותחת צוהר ללמידה כיצד יש לפעול אל מול 'מה שנחתם' או במילים אחרות כיצד לגשת אל מול הדחפים ההרסניים ואל מול ההגנות הנוקשות.
כאשר מגיעה לאסתר השמועה על גזרת השמד כתוב 'ותתחלחל אסתר' כלומר פחד אחז בה. אסתר מבינה את הכוח של טבעת המלך ומשמעותה, היא איננה מזלזלת במה שלא ניתן לשנות ובוחרת אסטרטגיה. ראשית היא נעזרת בקהילת היהודים ומבקשת שיצומו עליה שלושת ימים. אסתר מבקשת ש'יחשבו' אותה. ובאופן הזה מלמדת אותנו על משמעותה של קהילה כאם סביבה ועל האדם ששרוי במצוקה שזקוק שיחשבו אותו.

שנית היא מגיעה אל המלך בתחילה דרך החצר, לא באופן ישיר. אסתר מכירה במאפיינים התרבותיים של אחשוורוש ולוקחת אותם בחשבון. לאחר מכן היא מזמינה את המן ואחשוורוש לשני סוגי משתה.
כלומר אסתר בנוכחות שלה בוחרת להזין את הנוכחים ולקרב בינה לבין המן ואחשוורוש. היא לא מביעה התנגדות אל מול הגזרה, להיפך, היא בוחרת לפעול יחד עם ההגנות והדחפים. הם כולם מוזמנים למשתה. אסתר מייצגת את ההיפוך של המן, כמי שמסוגלת לווסת את דחפיה למרות סערת הרגשות בה היא נמצאת.
לאחר פעולות אלו אסתר ניגשת לתאר את הקונפליקט אל מול המלך והמן. תגובת המן – נופל על מיטתה של אסתר לבקש על נפשו. המן שוב פועל מתוך דחף הישרדותי. ואילו אחשוורוש מכיר לראשונה במורכבותו של המן כמי שהדחפים שולטים בו. 'הגם לכבוש את המלכה בביתי' מייחס לו בגידה, אך אין כל זה מספיק כדי לבטל את גזירת המלך.

ובכן כיצד מסתיים הסיפור בנהפוך-הוא?
לפי הכתוב, המלחמה התקיימה בסופו של דבר כפי שנחתם, אך האחשוורוש בוחר לתלות את המן ולכתוב טוב על היהודים. כלומר, בנוסף למה שגזר, הוא נתן ליהודים רשות להגן על עצמם ואף להשיב מלחמה אל מול גורל שעשוי היה להשמיד אותם הן גופנית והן רוחנית ורגשית.

אם כן אנחנו חוזרים לשאלה:
האם ניתן לשנות את 'הגורל'? לפי המגילה כנראה שלא, חלקים מסויימים בתוכנו ישארו חתומים, בלתי ניתנים לשינוי. מעין 'גזרת גורל'. יחד עם זאת ניתנה לאדם הרשות לנתב אחרת את מציאות חייו ע"י הוספת טוב, פיתוח מודעות, הפנמות חדשות וכלים שונים להתמודד עם מה שנחתם.

מאת: אריאלה אוסי
מטפלת בתנועה ופסיכותרפיסטית